מתכונים לחימר ?
אני מחפש מתכון (פשוט אם אפשר), להכנה עצמית של חימר. היש כדבר הזה?
- חברים רשומים יכולים לשלוח תגובה - כניסה (חברים רשומים) , הרשמה לפורום
-
גרסה להדפסה
Drupal theme by Kiwi Themes.
אני מחפש מתכון (פשוט אם אפשר), להכנה עצמית של חימר. היש כדבר הזה?
גרסה להדפסה
פשוט זה לא יהיה. כנהוג אצל
פשוט זה לא יהיה. כנהוג אצל עמים מסויימים אתחיל את התשובה בשאלה. מה המוטיבציה להכנה עצמית שכזו?
מחיר? התנסות לימודית? תוצאות ייחודיות או טובות יותר ממה שניתן להשיג בשוק? עבודה עם חמרי גלם קנויים שנחפרו באדמת ארצנו הקדושה? שימוש בחרסיות שחפרת בעצמך?
את סיבת המחיר ניתן כמובן לפסול מראש. במקרה הטוב עלות חמרי הגלם תהיה זהה לעלותם בצורה של מחר מוכן. ברוב המקרים היא תהיה יקרה יותר ואף יקרה משמעותית. זאת עוד לפני ששיקללנו את הזמן והמאמץ ואמצעי ההגנה מפני אבק חמרי הגלם.
אם כך מה המוטיבציה, איזה סוג חמר אתה מעוניין להכין? מחמרי גלם שתקנה? מחמרי גלם שאתה מתכוון לחפור? יש לך העדפות לגבי סוג החמר בהיר? כהה? לטמפ נמוכה? גבוהה? לעבודת אובניים? לפיסול? חומר יציקה?
בקיצור, לפני שאנער את האבק ממחברת המרשמים הישנה והמוכתמת תן קצת מוטיבציה, לפחות קצת יותר מידע עליה.
ישראל
הראל שלום
אני מסכימה עם כל מילה שישראל כתב.
אך עם ברצונך בכל זאת במתכון לחומר, אשלח לך, בתנאי שתוכל להגדיר בפירוט יתר, את היעדים, טמפ', צורת עבודה, גודל, צבע, שימוש וכו,
כל הפרטים מחייבים את בחירת החומרים שמהן מרכיבים את החומר.
ס"ה הכי זול נוח וטוב, לבחור בחירה מיודעת בין עשרות החומרים המיובאים ע"י הספקים או מיוצרים כאן ע"י "משה" או "יהוא" וכאלה.
בתחילת דרכי הייתי מכינה בעצמי, לאחר זמן נתתי לקרנת, ואחר כך למשה, מתכון שלי והם הכינו עבורי, כי לא היה לי ציוד נחוץ. חומרי יציקה עדיין אני מכינה בעצמי, אם כי כמעט אין לי שימוש בהם.
היום אני קונה חומרים מוכנים מאחד הספקים בהצלחה מרובה. המחיר גם הוא נוח
שולה
שולה וולק
לשולה וישראל תודה
המניע שלי הוא רצון להתנסות בהכנת חומר מהמחצבים בתצורתם האבקתית, בקנה מידה צנוע. אני קדר חובב
ואני שורף בדכ בתנור חשמל קטן ב1220 מעלות. רציתי להכין
חומר שיתאים לאבניים .
שוב תודה
הראל אם תרשה לי בבקשה להצטרף לשאלתך .
שלום וברכה! , אני מאוד שמח לפגוש בפורום הזה , הצטרפתי לפורום היום ,מתוך רצון והתרגשות מתמידים לגלות עוד פיסת מידע כדי להגיע לתשובה ששאל הראל , דפדפתי בדפים רבים באינטרנט ושאלתי כמה כדרים - וכמה אנשי מקצוע המספקים את המרכבים המסחריים של החימר, אך לא להפתעתי ,נענתי שישנם כמה שיודעים , וזהו סודם המיקצועי שאותו לא אוכל לקבל .
אני בטוח שרבים עברו באוטוסטרדה של הרצון להבין כיצד מרכיבים חומר עם הדרישות המעטות שיכולות להיות , זה אומר : טמפרטורות יחסית נמוכות כלים ,שיכולים לשמש כלי מאכל , צורתם וצבעם פחות עקרוניות כרגע ,- זיגוג גם לא חשוב בשלב זה, כגון אותם חומרים שאיתם יצרו אבתינו כשישבו על אדמת הארץ , נירות שמן ,צפיחיות,כדים קטנים וכו' יתכן שידעו להביא את חומרי הגלם ממקום לא מרוחק מידי - אבל הם יצרו כלים שעומדים כבר 2000 שנה ומוזיאון הארץ יוכיח.
תודה לא-ל תורת החומרים כיום עמוקה ורחבה - ולכן אתם כאנשי מקצוע ,בודאי ,מעמיקים יותר מאיתנו, כך הנראה ולא מבינים כיצד ניתן לשאול שאלה כזו בשורה אחת או שתיים.
אך בכל זאת אשמח מאוד אם תוכלו לעזור ולומר ,אם יש לכם נסיון או אפילו רק את הידע העיוני המיקצועי לשאלה .
חפרתי חרסית טהורה ממחצבה ישנה באיזור השומרון - החרסית בצבע שוקולד נראית כמו קוביות שוקולד ענקיות ,חלקות ויפיפיות בצבע בצורתן הקובייתית ובמגען החלק. הן שוכבות מתחת לשכבות הסלע בחפירות של עשרות מטרים , ללא שום חול אלא פני עצמן , חרסית בעלת תכונה יחודית - הדבקות ללשון - נבהלתי כשהיא נדבקה... אבל זו חלק משמחת העשיה , לגלות את הדברים בעצמך.
מאחר וזו חרסית טהורה -היא גמישה מאוד ונוטה להסדק מהר - לכן האם ידוע לכם על חומר מן הטבע שיכול להיות מאזן טוב לגמישות של החרסית?
מה אחוזי התערובת המומלצת להתנסות בהכנת החומר (בשלב בסיסי זה ,כמובן)?
מחתיכות חרס ישנות שמתי לב שישנם בועות של חומר לא מעורבב טוב בתוך החרס שנראה כמו חול נחלים , כמו זיפזיפ דק .
תודה מראש על כל פיסת מידע
אם בחמר מקומי אז לפני כ30 שנות אור...
אם בחמר מקומי אז:
לפני 30 שנות אור, קיבלתי בע"פ מרשם לחמר מקומי מקדר שעדיין הפעיל אז את בית מלאכה מסורתי מתחת לביתו לצד הכביש עכו נהריה כמה מאות מטרים לפני צומת עכו. לבושתי אני לא בטוח ששאלתי אז לשם המשפחה של בעל הבית. אז בלי להזכיר שמות.
המרשם שלו הוא כזה, שני שליש חוואר מההר. עדיף צהוב אבל הרבה פעמים הוא לבן (כשמישהו בסביבות כפר יסיף חופר באר אפשר לשלוח משאית לאסוף ). את השליש הנותר משלימים עם אדמה עמק שחורה וכבדה כזו שאפשר למצוא בסביבות עכו. יש להוסיף בין 10 ל20 אחוז חול תלוי כמה חול היה מראש באדמה השחורה.
את החומר מכינים בשיטה הרטובה כלומר מערבבים לבוץ נוזלי את 2 האדמות/החרסיות. נדלג על השלב שבו נותנים אבנים לשקוע ומעבירים לבריכת ייבוש ואודה שאני לא זוכר באיזה שלב מוסיפים את החול. בכל אופן כאשר החומר מתייבש על גב היד, בגלל החול, התחושה מזכירה אדמת גינה שהתייבשה, אחרת לגמרי מהתחושה של חמר רגיל עם קצת שמוט.
עשר שנים אח"כ בביקור במצרים התרשמתי שאפשר גם אדמה נטו. יכול להיות שאני טועה אבל עד כמה שהבנתי וראיתי התרשמתי שמדובר במרשם של 100% אדמה, כל מה שצריך כבר בפנים.
התנסות טובה שהייתה לי עם חמר מקומי התבססה על אדמה חרסיתית כהה עם לא מעט חול שנטלתי מאיזור תל ברוך בצפון תל אביב. בין רכס הכורכר לכביש המקביל לחוף, מתוך ערוצים לא כל כך עמוקים שהיו שם. תערובת של 50 אחוז האדמה הזו + 50 אחוז חרסית נגב סמך 5. החומר היה מצויין על אובניים נשרף לצבע כהה ויפה לסביבות 1200 מעלות .
ישראל
ישראל נהניתי
נזכרתי בימים שכתבת על קרמיקה. רוצים עוד!!
מורה לקרמיקה לקבוצות קטנות בסטודיו ממוזג ברמת השרון. בוגרת בצלאל ואמנית מציגה . טל:03-5494799
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36
http://mirifleisher.blogspot.com/
כייף לשמוע , רב תודות על המידע!
אשמח לעדכן מה יצא בהמשך... זה עניין של טעם ויכולת גם כן , זה כמו שיש אנשים שלא מסוגלים לחשוב על האפשרות לנהוג בפולקסווגן חיפושית כי בימינו הקידמה כמעט ולא מרשה לך עם מוסכמות החברה הסובבות - עם כל הכנות ,אני מקווה גם שאוכל בעתיד לנהוג ברכב חדיש , נוח , חזק ומשובח - אבל כיום אני שמח מכל נסיון של עבודה בסיסית , ההכנה העצמית נותנת לו נופח עמוק יותר ומראה החרס הקדום ממלא את חדוות היצירה שבאדם ,לפחות כיום, אצלי.
תודה ושיהיה יום מקסים לכולכם!
שריפת ללא תנור
שריפה ללא תנור לצורכי חסכון בחשמל ובתנור,לא מניבה כלים בעלי חוזק סביר לשימוש , אלא אם כן שורפים עם הידע הקדום . לא כל מה שקדום נטול ידע עמוק ורציני.
מורה לקרמיקה לקבוצות קטנות בסטודיו ממוזג ברמת השרון. בוגרת בצלאל ואמנית מציגה . טל:03-5494799
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36
http://mirifleisher.blogspot.com/
הי
יש לי כמה מתכונים להכנת חומר בעצמכם.
נסו: נגב ס/5 35%
חרסית ירוחם 35%
אבקת שמוט 25%
5% פלדספר
27% מים
אפשר גם להכין מחור מקומי, רצוי לבדוק אותו קודם בעיקר בעיבודים ובשרפה
חומרים שרשמתי נבדקו. במכון הגיאולוגי או במחלקות לגיאולוגיה שבאוניברסיטאות, יש מידע
ישנה גברת שעלתה מאתיופיה שהייתה גרה במבשרת, היא הייתה אוספת חומר (כנראה מוצא) מבין שכבות גיר במחלף הראל.
היא הייתה טוחנת רעפים זרוקים שמצא ברחוב כדי להכין שמוט, והייתה שורפת בחצר ביתה בערמת זרדים ועצים
יצאו לה עבודות יפיפיות, אלא שהכל נשרף נמוך מדי, ולכן לא היה יכול לשמש למזון, וגם לא הגיע לחוזק רצוי.
נדמה לי שהיא עברה לראש-העין, אך עיקבותיה אבדו לי
בהצלחה, אני מוכנה ללמד מה שרוצים, אין לי סודות מקצועיים, רק נגלות מקצועיות
שולה
שולה וולק
שולה תודה רבה
תודה על המתכון.
המשפט האחרון שלך על היעדר סודות, ריגש אותי. נעים תמיד למצוא עוד תיקוף לתדמית החיובית של קדרים כאנשים פתוחים ומזמינים.
הראל
25% שמוט?
זה לא המון?
בחימר קנוי יש הרבה פחות, לא?
תלמיד של מתי
http://picasaweb.google.com/Amir.Erez/
הי ארז
אם תבדוק בקטלוג של מינרקו או של קרמיקון, תראה ש-25% שמוט זה הנורמה.
יש חומרים עם 30% ו- עם 40%. למשל 468.
גם כך חומרים שנשרפים ל 1200 מעלות מתכווצים ב11-12%. שזה בנפח- 27% שזה המון.
וויתור על כל אחוז של שמוט רק יגדיל את ההתכווצות, כפי שאני אומרת בספק צחוק, מכינים כוסית, ומקבלים אצבעון.
כל החומרים המוכנים לאובניים מכילים 25%. זה טוב.
ניסיתי לעבוד עם 40%, זה חומר נהדר, (כיף לעבוד איתו) אבל אם עובדים בעובי של פחות מ1 ס"מ , זה נסדק, כי אין מספיק חומר טרי מסביב. זה כמו ביטון עם יותר מדי חצץ,
כך שהתשובה היא שאם רוצים אפשר להגדיל את מנת השמוט עד 30%, אבל 25 זה מצוין
שולה
שולה וולק
כל כך הרבה שמוט כרף מינימלי זו נורמה גרמנית ייחודית.
כל כך הרבה שמוט כרף מינימלי זו גישה ייחודית ומסורת ספציפית .כנראה קשורה לסוג החרסית שנכרית באיזור מסויים בגרמניה ו/או למסורת ייצור שמקורה שם. בחמר של יצרנים אנגלים ואמריקאים נדיר למצוא אחוזים כאלו ובוודאי שזו לא נורמה או רף מינימלי. ובטח לא כאשר גודל הגרגר הוא ברמה של טחינה לאבקה. שולה, מתי הצטרפת גם את לרעיון הצפון אירופי הזה שאי אפשר בלי אחוזי שמוט גדולים כל כך. מרשמים שפורסמו בשעתו בבצלאל ונדמה לי שגם בספר שלך, לא מכילים בדרך כלל כמויות כאלו של שמוט. את נושא ההתכווצות נהוג בדרך כלל לפתור באמצעות תערובת "מאוזנת" של חרסית/חרסיות וחמרי מילוי (קוורץ בעיקר פלדספר וקוורץ לפעמים גם טלק דולומיט וכו') ורק אז להוסיף שמוט. לא שהרבה שמוט זה דבר רע זו רק אופציה., (רע כמובן לטביעת הרגל הפחמנית שלנו, שבחרנו לשרוף אחוז גבוה כל כך מהחומר פעם נוספת).
מה דעתך שולה?
ישראל
הי ישראל
אבקת שמוט לדעתי זה 0-0.2, לא כל כך אבק, אפשר גם מעט 0.5,
בכל אופן ממש ניסיתי לפשט את המתכון, מבלי להסתכן בתוספת של קוורץ או חול קוורץ שעושים תפקיד דומה, אך עלולים לסכן את הכלים בסדיקה.
אני מאוד אוהבת את החומרים שמייצר קריאטון, הם נפלאים בעיניי. ולהם יש מ25%-40% כפי שכתבתי.
גם כך קורה שלעיתים הכלים נסדקים בשרפה או באפיה בתנור ביתי.
עבדתי ב468, שרכשתי בזמנו ב"לאומי", שם כמות השמוט הייתה מוגזמת לאריחים, אבל התאימה יפה לבניית יד.
כנראה שהתכולה של החרסיות כוללת קוורץ כמינרל בחומר הגלם, ולכן עדיף להוסיף שמוט על קוורץ
יתכן שבחומרי-הגלם האמריקנים יש פחות קוורץ חופשי כמרכיב בחרסית
שולה
שולה וולק